האיחסון הורחבו בשלביה המאוחרים של המצודה ותפשו שטח נרחב במיוחד בשכבה . V 11 בניגוד לשכבות ההרס , שנחשפו בהן עשרות כלים ברובע המגורים , נמצאו חדרי האיחסון בתל המצודות של ערד ריקים למדי . יתכן כי האספקה שבהם אזלה במהלך המצור או נשדדה על ידי האויב , לפני שהמצודה כולה הועלתה באש . על דרכי השימוש במחסנים אנו למדים רבות מתוך כתובות ערד ( אהרוני 141 : 1975 . ( 151 התעודות מעידות כי המצודה שימשה הן כיעד למשלוח אספקה , והן כמקור לחלוקת מצרכים . בכתובת 25 נזכרת אספקת תבואה , אולי שעורה ממין משובח , שהובאה מן הישובים ענים עליונים וענים תחתונים שבהר יהודה . בכתובות אחרות שכיחה יותר ההוראה לספק מצרכי מזון ממחסני המצודה , הוראה שלוותה בדרך כלל גם בציון התאריך . הצידה , שהיתה מיועדת כנראה ליחידות הצבא שפעלו או עברו במצודה , כללה קמח , או לחם , יין , ולעיתים גם שמן . מוצרים אלה הם גם מצרכי היסוד הנזכרים תכופות במקרא בזיקה לבתי המחסנים הממלכתיים : "החטים והשעורים , השמן והיין" ( דברי הימים ב' ב : , ( 14 וכן "ומסכנות לתבואת דגן ותירוש ויצהר" ( שם ל"ב : . ( 28 הכתיים , המכרים לעיתים כמקבלי האספקה , היו...
אל הספר