( שנחפר רק בחלקו הקטן ) בתוך העיר המבוצרת , היתה קיימת באר עמוקה ( מפלס המים נתגלה בעומק של 69 מ , (! ' שנחצבה כנראה כבר בתקופת הברזל אי , והושארה מחוץ לחומות . אין ספק כי הכוונה היתה לספק מקור מים לשיירות הצבא והמסחר שחנו ליד העיר , מבלי שיהיה צורך להכניסם אל מפעל המים שבתוך העיר פנימה ( הרצת . ( 1992 בסיום תיאורו של מפעל המים בערד עולה השאלה : מדוע טרחו המתכננים לחצוב את תעלת ההזנה ? הרי אפשר היה למלא את המאגרים על ידי כניסה למצודה דרך שער העיר ! התשובה לקושיה זו נעוצה ככל הניראה בשיקולי יעילות וחסכון בעבודה . מכיון ששער המצודה היה בצד מזרח , המרוחק מן הבאר , הרי שהתעלה החצובה קיצרה בשליש לערך את המרחק שהיה על שואבי המים לעבור בעת מילוי המאגרים . קיצור הדרך , האפשרות להזרים את המים במישרין לתוך המאגרים , ומניעת הצורך לחצות את המצודה , כל אלה היו , ככל הנראה , השיקולים שהנחו את המתכננים בהתקנת התעלה . מתי הוקם המפעל המרשים הזה ? יתכן כי מאגרים תת קרקעיים נחצבו כבר בעת הקמתה של המצודה הראשונה בשכבה , XI אך אין בידנו נתונים לאישושה של אפשרות כזו . בכל אופן , מפעל המים של ערד , במצבו המו...
אל הספר