המסחר עם ישוני הנגב

המסחר עם ישוני הנגב ערד , ששכנה על גבול המדבר , שימשה בוודאי שוק מרכזי לישובים הכפריים של הנגב . לשוק זה הגיעו מן הנגב מוצרים כגון מכשירים מצור לווחי , כלי חרס ואבני שחיקה , שנרכשו על ידי תושבי העיר אם לתצרוכתם ואם כסחורות שהם עצמם החליפו עם תושבי הישובים שמצפון לערד ( איור . ( 34 מכשירי הצור הלווחי — מקרצף המניפה ולהב המגל הכנעני — מקורם בנגב המרכזי , אזור המשופע במרבצים של צור משובח זה ( איור . ( 35 מבין כלי החרס , מוצאו של אחד מסוגי הקנקן הפערורי שנמצא בבתי ערד , הוא מן הנגב הדרומי ; על כך מלמדות בדיקות פטרוגרפיות , שגילו כי הטין מכיל צדפות מאובנות , המצויות במחשופי סלע בנגב הדרומי ובסיני . ניתן לשער שלא הכלי עצמו , אלא שתכולתו היתה המוצר המבוקש , שכן בערד עצמה יוצרו קנקנים פערוריים לעשרות . מן הנגב הגיעו לערד גם אבני שחיקה , שנעשו מאבן חול שחורה . אבן החול השחורה מקורה בבקעת תמנע ובמכתש רמון . עדות למסחר החליפין , שהתנהל בשוק שבערד בין תושבי העיר לבין יושבי הנגב , נמצאה באתרים שונים בנגב , שם נמצאו כלי חרס שמוצאם מערד . ניתן לשער , שתושבי Porat 1989 b : 175-177 . 32  אל הספר
החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה

הקיבוץ המאוחד