ב . ביןבן - גוריון לפלמ"ח דומה שבךגוריון הפיק כמה וכמה לקחים מפרשת המינויים , וישם אותם בפרשה שסיימה את שורת המשברים בדרכו לעיצוב מערכת הביטחון - פירוק מטה הפלמ"ח . מלכתחילה התיחס בךגוריון לפלמ"ח בתערובת של הערכה וחשדנות . הערכה - שכן לא יכול היה להתעלם מתרומתו של חיל זה לעמידת הישוב והמדינה הצעירה בחודשי המערכה מאז דצמבר , 1947 ומן הקרבנות הכבדים שהקריב . חשדנות - שכן הפלמ"ח במהותו יצג כל מה שנראה לו , לבךגוריון , כמורשת פסולה שעבר זמנה , של ימי ה'יהגנה" והישוב . התערובת המיוחדת במינה של אתוס תנועת הנוער הארצישראלית על יחפנותה ועל החברותא שבה , על השוויון שבין חיילים למפקדים , יחד עם יכולת הלחימה והתבונה הצבאית - כל זה לא רק שלא דיבר ללבו , אלא נראה לו מנוגד לתפישה בסיסית מאוד שלו : הצבא כמערכת מקצועית , פורמאליסטית , הירארכית , שהגויים למדו לעצבה במשך דורות , ואין היא ניתנת ללימוד ולפיתוח עצמי כמו המוסדות האחרים , המקוריים , של תנועת הפועלים הארצישראלית ; על דעתו של בךגוריון לא עלה להעתיק את מבנה ההסתדרות או הקיבוץ ממוסדות מקבילים שפותחו על ידי אומות העולם . לא כן בנוגע לצבא : זה , ל...
אל הספר