ה.חילול שבת - בין עבירה לסטייה

ה . חילול שבת - בין עבירה לסטייה חילול שבת בפרהסיא מתויג בספרות ההלכה כמעשה סטייה , כפעולה שוות מעמד לעבודה זרה . מעשה סטייה הוא התנהגות עבריינית , הגוררת השלכות כוללות לגבי מעמדו וזהותו של מבצעה . מחלל השבת בפרהסיא הוא "כגוי לכל דבריו " , " מומר לכל התורה כולה " , " חשוד לכל התורה כולה . " מבחינה זו , שונה חילול השבת מעבירות רבות אחרות , שגם אם חמורות הן , אינן גורמות לתפנית מכרעת במעמד של החוטא . הבחנה סוציולוגית רבת חשיבות לענייננו היא בין מעשה עבירה ( rulebreaking ) לבין זיהויו של אדם כ"עבריין : " זיהוי מעין זה הוא איפיון כולל של אישיות האדם שביצע עבירה ותיוגו כסוטה . להבהרת עניין זה , משתמש בקר בהבחנה קלאסית של הסוציולוג יוז , ( Hughes ) בין מאפיין מרכזי ( master trait ) לבין מאפיינים נספחים . ( auxiliary traits ) על פי המאפיין המרכזי ( של אדם ) קובעת החברה , אם הוא שייך לסטטוס מסוים . השיוך לסטטוס גורר קישור ( בעיני החברה ) בין בעל הסטטוס לבין מאפיינים נלווים , שלא היו הכרחיים לעצם השיוך לסטטוס . בקר מחיל הבחנה זאת לתחום העבריינות והסטייה . זיהוי אדם כסוטה נעשה על בסיס התנהגות מס...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד