א . מבוא אחד הנושאים שסוציולוגים מרבים לעסוק בו הינו הקשרים המורכבים שבין זהות וסטייה . סוציולוגים מתארים את הדפוסים השונים שבאמצעותם חברה קובעת נורמות ומעצבת את גבולותיה . אחת הטענות הסוציולוגיות הרווחות , שהציג דירקהיים ושפותחה על ידי אריקסון ואחרים היא , שתיוג אנשים כסוטים ועיצוב ההתייחסות הנורמטיבית כלפיהם הינו גורם רב חשיבות בגיבוש הזהות הקולקטיבית ' . חילול שבת בפרהסיא הינו מקרה מבחן טיפוסי ליחסי זהות וסטייה . שכן , מחלל שבת בפרהסיא מתויג כסוטה . בפרקים הקודמים עסקנו בשאלה : באיזו מידה נותר מחלל השבת , הסוטה , חבר בקולקטיב היהודי ? הבחנו בין שני מעגלי השתייכות לקולקטיב : ההשתייכות למעגל האתני וההשתייכות למעגל הדתי ריטואלי . ראינו שבספרות ההלכתית מוצגות גישות שונות כלפי מעמדו של מחלל שבת בפרהסיא ; יש שטענו כי הוא מסולק משני הקולקטיבים , יש שטענו כי הוא מסולק מהקולקטיב הדתי אך לא מהקולקטיב האתני , ויש שסברו כי מחלל השבת נותר חבר בשני הקולקטיבים . העיון בספרות ההלכתית מלמד גם שבמרוצת ההיסטוריה חלו תמורות ביחס אל מחלל השבת , ותמורות אלו בולטות במיוחד בעת החדשה . לכאורה , ניתוח יחסי ז...
אל הספר