ג . סיכום בפרקים שמונה ותשע ניתחנו עמדות של חכמי הלכה , המתירים יינו של מחלל שבת בפרהסיא תוך התחשבות בנסיבות זמננו ותוך שימוש במנגנון הפרשנות . מקצתם עשו שימוש בפרשנות פורמלית , ומקצתם - בפרשנות מהותית . מבחינה סוציולוגית יש הבדל ברור בין שני סוגי הפרשנות . הפרשנות הפורמלית מניחה שחילול השבת בהווה אינו שונה מחילול השבת בעבר , אלא שבהווה לא מתקיימים תנאים פורמליים מסוימים הנחוצים לאיסור היין . הפרשנות הפורמלית מחויבת , לפחות באופן דקלרטיבי , לדגמים השמרניים והמסורתיים של הקולקטיב היהודי הקדם מודרני . הדרך שבאמצעותה היא מכירה בתמורות ההיסטוריות חברתיות מגולמת בהצבת תנאים משפטיים המונעים יישום ההלכה המחמירה . לעומת זאת , הפרשנות המהותית מכירה במפורש בהבדל בסיסי בין חילול השבת בהווה לבין חילולה בעבר , כך שגם אם מחלל השבת בהווה עושה אותה פעולה שעשה מחלל השבת בעבר , החומרה שבמעשהו פחותה . בפרק זה ראינו גם את הגישה המניחה שגם אם יינו של מחלל שבת אסור מעיקר הדין , ראוי להתירו על בסיס שיקולי מדיניות שונים . עמדה זו מניחה , לפחות במובלע , שההלכה היא מערכת נורמות תכליתית ש"האסור" וה"מותר" שלה מי...
אל הספר