א . התבססות על המסורת ההלכתית האוסרת חלק מן החכמים האוסרים יינו של מחלל שבת בהורה מחילים בפשטות את המסורת ההלכתית הקלאסית , בטענה שאין טעם להבחנה בין מציאות ימינו לזמנים קודמים . ביטוי מאלף לגישה זו מצוי אצל הרב בצלאל שטרן . הוא מתמודד עם גישה , שלפיה יש להקל על מחללי שבת בפרהסיא בנימוק שהם "תינוקות שנשבו" ו"מעשה אבותיהם בידיהם ; " טענה שנעשה בה שימוש על ידי הרמב"ם ואחרים להקל בדינם של קראים . הרב שטרן סבור שטעמים אלו להקל חלים רק כלפי מי שבאמת ובתמים מאמינים שהתורה מתירה התנהגות , שלאמיתו של דבר , אסורה על פי ההלכה . המקרה הפרדיגמטי הוא של תלמידי צדוק וביתוס : כי צדוק היה מתלמידי אנטיגנוס איש סוכו ותלמידיו אחריו כפרו בקבלתם האמיתית של רבותיהם , רבותינו חכמי הדורות , ופירשו הכתובים כפי דעתם המשובשת והורו כן לתלמידיהם . וסיעתם שנהו אחריהם , אף שראו שרובם של ישראל שומרים התורה , כפי קבלת רבותינו האמיתיים ז"ל , הם דבקו בפירושי רבותיהם הטועים והמטעים והחזיקו הוראותיהם לאמת ונכון ... לכן הצדוקים , בני סיעה זו שהאמינו והחזיקו בתורת רבם והוראותיהם , ומתוך כך עברו על קבלת רבותינו , בוודאי יש מ...
אל הספר