א . סילוק מהקולקטיב הדתי ומהקולקטיב האתני כפי שראינו בדיוננו בפרק הקודם , העמדה שלפיה מחלל השבת בפרהסיא מסולק משני הקולקטיבים אינה עמדה רווחת . כך הדבר גם בתקופה שבה אנו דנים עתה . ברם , יש מקור הלכתי אחד שניתן להסיק ממנו שהוא מבטא עמדה זו . ר' שמואל בר אלקנה אשכנזי ' , דן בעמדת הט"ז שכתב : ודבר פשוט הוא שאין למכור החמץ למומר , דאף על פי שחטא ישראל הוא . ומעשה היה באחד מחזיק אורנדא = ] חוזה חכירה ] בכפר , שמכר יין שרף שלו להפקיר שלו שהיה מומר . והיה סך הרבה , וקשה הדבר להפסיד היין שרף , וקרוב היה שלא יציית ישראל בזה . ואמרתי שיחליפנו הפקיד עם 2 עכו"ם אחר , ויקח ממנו יי"ש אחר ואז מותר לישראל זה . לפי עמדת הט"ז ברור שיש איסור למכירת חמץ למומר , מפני שהוא
אל הספר