התשב"ץ מסיק את מעמדו של משומד על ידי לימוד בקל וחומר מעמדת התלמוד ביחס לגר שחזר לסורו . אם מי שנולד נוכרי , התגייר וחזר לסורו אינו מאבד את חברותו בקולקטיב היהודי עקב השתמדותו , קל וחומר למי שנולד כיהודי " ) תולעת יעקב ( " והשתמד . יתירה מזאת , גם מי שנולד להורים משומדים , או אפילו לאם משומדת ולאב נוכרי - הינו חבר בקולקטיב האתני היהודי . זאת , למרות שמעולם לא היה לאדם זה קשר לדת ישראל . אולם , הרב דוראן לא סבר שיש להסיק מחברות בקולקטיב האתני על כשרותו של יין שנגע בו יהודי המחלל שבת שלא באונס . לדעתו , יין זה אסור : אם [ האנוס ] עובד עבודה זרה הוא שלא במקום אונס , או מחלל שבתות בפרהסיא שלא במקום אונס ... מגעו נמי אסור . והכי איתא בפרק קמא דחולין ( ה , א . ( אבל אם אינו עובד שלא במקום סכנה , ומשמר שבת בשוק כשאין שם אונס , אין מגעו אסור . עובדת ההתנצרות לבדה אינה קובעת את המעמד ההלכתי של יין שנגע בו אנוס . מה שקובע את מעמד היין הוא התנהגותו של האנוס "שלא במקום אונס ; " רק חילול שבת או עבודה זרה הנעשית מרצון גוררת את איסור היין . יוצא , שאיסור היין הוא תגובה של חברי הקולקטיב הדתי להתנערות ב...
אל הספר