מבוא : מחלל השבת בפרהסיא ומעגלי השייכות לקולקטיב בספרות ההלכה סוגיות התלמוד במסכתות חולין ( ה , ב ) ועירובין ( סט , א-ב , ( עסקו בבעיות הלכתיות ממוקדות . בעיות אלו הוכרעו תוך הפעלת הקביעה " עבודה זרה ושבת כי הדדי נינהו . " ניתוחנו העלה , שעמדת רב נחמן בר יצחק , שלפיה קביעה זו היא ספציפית לדיני עירוב , נדחתה על ידי שתי סוגיות התלמוד . אך מכאן ועד לקביעת גבולות התחולה הרחבה יותר של הקביעה - ממנה משתמע שלמחלל שבת בפרהסיא מיוחס סטטוס של גוי - רב המרחק . בספרות הבתר תלמודית סטטוס זה , משמעותו ותחולתו , עומדים במרכז הדיון ההלכתי . בפרק זה נעסוק ביצירתם של חכמי ההלכה הבתר תלמודית בתקופת הגאונים והראשונים . את החומר נמיין על פי שלוש קטגוריות עיקריות , זאת בהתאם לטיפולוגיה שהצגנו במבוא : . 1 סילוקו של מחלל השבת בפרהסיא הן מהקולקטיב הדתי , הן מהקולקטיב האתני . . 2 סילוקו של מחלל השבת בפרהסיא מהקולקטיב הדתי אך לא מהקולקטיב האתני . . 3 הטלת הגבלות דתיות מסוימות על מחלל השבת בפרהסיא , תוך כדי השארתו חבר בקולקטיב הדתי וכל שכן בקולקטיב האתני .
אל הספר