ב . חומרת חילול השבת בפרהסיא בבסיס הדיון של ספרנו מונחת הקביעה התלמודית : "עבודה זרה ושבת כי הדדי נינהו" ( עירובין סט , ב . ( לכאורה , השוואה זו אינה מובנת . שכן חטא של עבודה זרה מהווה פגיעה ביסוד המהותי של האמונה היהודית : ההכרה באל אחד שהוא הריבון הבלעדי . לעומת זאת , השבת אינה אלא אחת מן המצוות . גם אם היא מצווה חשובה , יש מצוות נוספות החשובות גם הן , כגון : איסור שפיכות דמים , איסורי עריות , צום יום הכיפורים ועוד . יתר על כן , בניגוד לאיסור עבודה זרה , איסור חילול שבת אינו אחת משלוש המצוות שעליהן "ייהרג ואל יעבור . " מדוע , איפוא , מייחס התלמוד לשבת מעמד כה ייחודי , עד שמחללה נחשב כעובד עבודה זרה ? המעמד המיוחד של השבת אינו חידוש של התקופה התלמודית . כבר בספרות המקראית מיוחס לשבת מעמד מיוחד . סיפור הבריאה מובנה כך , שהוא מוביל לקראת יום השבת שאותו האל מברך ומקדש . מעמד השבת מעוגן בהתרחשויות קוסמיות אלוהיות : "ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות" ( בראשית ב , ג . ( השבת היא המועד היחיד המוזכר בעשרת הדברות , והיא מרכיב מרכזי במערכת היחסים שבי...
אל הספר