א.מבוא

א . מבוא הרב משה ישראל חזן , הינו דמות מיוחדת במינה בנוף הרבני . הרב חזן עלה עם אביו לארץ ישראל בשנת תקע"א , ( 1811 ) וכיהן כחבר בית הדין הגדול בירושלים משנת תר"ב . ( 1842 ) בשנת תר"ג או תר"ד יצא לחו"ל ושב pxV ישראל חודשים ספורים לפני מותו . במשך שנות נדודיו בחו"ל כיהן כרבה הראשי של רומא , משרה בה החזיק חמש שנים . בתקופה זו חיבר אף כמה מספריו החשובים כמו שו"ת כרך של / vn שאת עיקרו כתב ברומא ומקצתו במצרים , ונחלה לישראל . בשנת תרי"ב ( 1852 ) בעקבות סכסוכים עם מנהיגות הקהילה , עזב הרב חזן את רומא ועבר לכהן כרבה של קורפו שבה אף חיבר את חיבורו המונומנטלי על ספרות הגאונים איי הים . עולמו הרוחני של חזן , כפי שניווכח בהמשך , הוא מיוחד במינו . יש בו שילוב מרתק של איש הלכה מובהק ותלמיד חכם יהודי מסורתי המחויב ללא סייג לדת אבותיו . עם זאת הגותו מגלה תפיסה מיוחדת במינה של הדת היהודית , כדת המכירה ברובד רציונלי אוטונומי , היינו רובד שהדת ' האלוהית' אינה קובעת אותו ואינה מכתיבה אותו . להכרה זאת , טוען הרב חזן , יש השלכות הלכתיות ברורות , שעל חלקן אנסה לעמוד בהמשך . במקביל לכך הוא מגלה פתיחות יוצאת ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד