ג . ביקורת הלכתית על המגמה הא מורלית ביטוי ברור לריכוך המשמעות ההלכתית של דברי ר' חנינא מצוי אצל הרמב"ם , שבסוגיה זו כמו בסוגיות אחרות , לא מוכן לאמץ הפליה על רקע אתני גרידא ( ראו להלן פרק י . ( בהלכות חובל ומזיק ( ה , א ) כותב הרמב"ם : ועכו"ם שהכה את ישראל חייב מיתה שנאמר : 'ויפן כה וכה ויך את המצרי . ' מקריאת הלכה זו ניתן להתרשם שהרמב"ם חוזר לכאורה על דברי ר' חנינא . אלא שבהלכות מלכים ( י , ו , ( הרמב"ם מנסח את דבריו בצורה אחרת : ועכו"ם שהכה את ישראל אפילו חבל בו כל שהוא , אף על פי שהוא חייב מיתה אינו נהרג . לאור זאת יוצא , שהרמב"ם מניח כי אין להרוג נכרי שהכה את ישראל , וזאת בניגוד למה שעשה משה , ולמה שעולה מדברי ר' חנינא . האם הרמב"ם " מתקן" את הקביעה התלמודית ? כיצד הרמב"ם מבסס סטייה זאת ? מסתבר , שהרמב"ם פירש את דברי ר' חנינא באופן שונה . כזכור ר' חנינא השתמש במונח 'חייב מיתה' ולא במונח 'נהרג . ' הרמב"ם מניח שיש הבחנה ברורה בין שני המונחים - 'נהרג' פירושו ביצוע דין מוות על ידי בית דין , ואילו 'חייב מיתה' פירושו קביעת עצם הדין אך לא ביצועו . הרמב"ם מבחין במפורש במשמעות השונה של שני...
אל הספר