א . מבוא : שבחו של משה במסורת היהודית הופעתו הראשונה של משה כמנהיג מלמדת על מידת רגישותו לסבלם של אחיו " , ויצא אל אחיו וירא בסבלתם" ( שמות ב , יא . ( רגישות זו מוליכה אותו להגיב בצורה נחרצת כאשר מצרי מכה "איש עברי מאחיו . " בלשונו של ר' יוסף בכור שור : "וירא בסכלותם : שהיו סובלים עול קשה , ולא די בעול , אלא שאותו מצרי חובט ומכה אותו העברי , ויחם לבבו , כי נכמרו רחמיו אל אחיו" ( פירושי רבי יוסף בכור ש / ר על התורה , עמי צט . ( הרגישות לסבלו של הזולת היא כה גבוהה ששאלת זהותו של הסובל , יהודי או מצרי , היתה בלתי רלוונטית עבור משה " . משה לא היה יכול לנשוא שום עולה , לא כשהמצרי הרג עברי , וגם עברי מכה עברי ... ולא מצרי נגד מצרי , שכתוב 'ויבאו הרועים ויגרשם ויקם משה ויושען "' ( פת 0 יוסף , שמות , עמי יח . ( בעיניו של הרמב"ם הרגישות לסבל הזולת והנכונות לפעול כדי למונעו מאפיינת את המנהיג שרוח הי מפעמת בקרבו : תחלת מעלות הנבואה שילווה את האדם עזר אלוהי , יעוררו ויזרזו לעשות טובה גדולה בעלת ערך , כגון הצלת קבוצת חסידים מידי קבוצת רשעים , או הצלת חסיד גדול , או השפעת טובה על אנשים רבים , וימצא...
אל הספר