א.הטיעון מן ההתגלות

א . הטיעון מן ההתגלות בפרק זה נעסוק בניתוח ביקורתי של הטיעונים הדוחים את תוקפו של המשפט הטבעי . הטיעון הראשון שבו נעסוק , שהוא להערכתי הטיעון המרכזי , הוא הטיעון מן ההתגלות . לפי טיעון זה לנורמות ההלכתיות כולן , יהיה טיבן אשר יהיה , יש מקור אחד בלבד המבסס את תוקפן - צו האל שניתן למשה בסיני . לדעת פוקס , זהו הטעם לכך שלמסורת היהודית יש התנגדות עקרונית למשפט הטבעי , ולפיכך לא יכולה להתפתח בה תיאוריה של משפט טבעי . המצדדים בטיעון זה מרבים לצטט מקורות שונים מספרות חז"ל ומהספרות הפילוסופית כדי לבסס את עמדתם . מאחר שמגמתי כאן היא , בראש ובראשונה , אנליטית ולא פרשנית לא אכנס לדיון במכלול המקורות הנזכרים , אבל אציין מקור אחד שעמד במרכז הטיעון ושהדיון בו עשוי לתרום לבחינת הטיעון הנדון - דברי הרמב"ם הקובע : כל המקבל שבע מצוות ונזהר לעשותן , הרי זה מחסידי אומות העולם ויש לו חלק לעולם הבא . והוא שיקבל אותן ויעשה אותן מפני שצוה בהן הקב"ה בתורה והודיענו על ידי משה רבינו שבני נח מקודם נצטוו בהן . אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת , אין זה גר תושב , ואינו מחסידי אומות העולם אלא מחכמיהם ( הל' מלכים ח . יא . (...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד