פרק תשיעי אמצעי התקשורת ותרומתם עד לשנת 1976 העוסקים בתקשורת לא ראו הכאת נשים כבעיה חברתית אלא כבעיה פרטית . ( Rapping 1987 ) התודעה החברתית , יחד עם העלייה באלימות נגד נשים , אילצו את החברה להעלות את הנושא על סדר היום . חוקרים סבורים כי תופעה הופכת לבעיה חברתית בלי קשר לאופיה ומרכזיותה , אלא הודות לתביעות של הארגונים המטפלים בסוגיה . ואמנם , עקשנותם של ארגוני הנשים העלתה את הנושא על סדר היום הציבורי והביאה בהדרגה את התקשורת לדון בנושא מהיבטיו השונים . היחס לתופעה בתקשורת עבר בהדרגה מהמישור הפרטי לחברתי ( אבולעפיה . ( 1997 , תחילה נחשפו מקרים שהוצגו כחריגים , והכתבים דיווחו על אלימות נגד נשים ורצח נשים על ידי בעליהן כעל "בעיה רומנטית , " טרגדיה משפחתית או אירוע מקרי . הנטייה הייתה להטיל את האשמה באישה : היא נדנדה לו , הרגיזה אותו ; היא ביזתה אותו בחברה י היא אינה מתפקדת , הבית לא נקי , האוכל לא מוכן י היא רוצה לעזוב אותו ; היא חייכה לאחר , וכיוצא באלה . בהדרגה החלה התקשורת לראות בתופעה בעיה חברתית , והדיווחים על אלימות במשפחה נעשו חלק קבוע במדור הפלילים בחדשות . שתי נקודות מפנה הביאו ל...
אל הספר