למערכת הרפואית . חוקרים שבחנו תיקים ומקרי פציעה שהתקבלו בחדרי המיון , זיהו תופעה מדאיגה שחזרה על עצמה . בפעם הראשונה האישה טופלה באופן סימפטומטי , הבעיה המרכזית של אלימות לא טופלה , והאישה חזרה לחדרי מיון מספר פעמים , עם אותה פציעה או פגיעות אחרות . המטפלים החלו להגדיר את האישה כ"בעיה , " והטביעו עליה סטיגמה של היסטריה , ולבסוף אף ניתן לה אבחון פסיכיאטרי של הפרעה סומטית ;( Somatization Disorder ) וכאשר האישה ביטאה כעס , אובחנה אצלה הפרעת אישיות גבולית . ( Disorder Borderline Personality ) כאשר האישה החלה לפתח תופעות פוסט טראומטיות של התעללות , כמו דיכאון , חרדה , פסיכוזה וכר , החלו להתייחס אליה כאל בעיה . אי זיהוי הסימפטומים והתופעות הפוסט טראומטיות של האלימות גורם ליחס לא רציני כלפי האישה . יש כאן שילוב של ההתעללות עם היחס המזלזל של המערכת הטיפולית , המביא את האישה לכלל ייאוש . היא חשה שהיא האשמה כביכול , ואין לה דרך מוצא ליציאה מן הזוגיות האלימה . השתלשלות אירועים כזו עלולה להביא מוות על חלק מן הנשים , כתוצאה מהפגיעות הרכות שעברו , או התאבדות , ולעתים רצח של הבעל . אמצעים לזיהוי בתהל...
אל הספר