פרק שביעי מוסדות החקיקה השיפוט והאכיפה במדינה דמוקרטית , יהודית ופלורליסטית כמדינת ישראל , המתהדרת בערכי שוויון , דיני האישות הדתיים משמרים את מעמדן הנחות של הנשים . גם בחינה היסטורית מראה , כי בישראל יש פער גדול בין החקיקה המתקדמת ביחס למעמד האישה לבין יישומה . בהכרזה על הקמת מדינת ישראל ב 15 במאי 1948 נאמר , כי "מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת , גזע ומין . " בקווי היסוד של הממשלה הראשונה , שהוגשו לכנסת במרס 1949 נאמר , כי "יקוים שוויון מלא וגמור של האישה . " בשנת 1951 נחקק חוק שיווי זכויות האישה תשי"א , 1951 שנחשב להישג דמוקרטי ראשון במעלה , אך הוא לא קיבל מעמד חוקתי "משוריין , " ורוב רגיל בכנסת יכול להחליט על חריגה מעקרונותיו . משה נגבי ( 62 11987 ) קובע , שזהו הנוהג הרווח "בשורה ארוכה של חוקים שאושרו מאז , 1951 ואשר האפליה המינית בהם זועקת לשמים . " בשנת 1975 הגישה חברת הכנסת שולמית אלוני הצעת חוק לבטל את כל החוקים המפלים בין המינים בישראל , ההצעה נקלעה למבוי סתום : לאחר אישור החוק בקריאה טרומית הוא טורפד בוועדה לחוק חוקה ומשפט על ידי המפד...
אל הספר