ב . המודל ההכרתי של הסמכות ההלכתית המודל ההכרתי מניח , שמקור תוקפה של הסמכות נובע מידיעה מסוימת של תחום ברור ומוגדר המקנה לבעל הסמכות עדיפות על פני מי שאינו יודע . עדיפות זאת היא היא היסמכות' המוקנית לנושאה . ואולם מודל הסמכות ההכרתי אינו יכול להניח עורק לבעל הסמכות יש ידיעה ואילו למקבלים את סמכותו אין שום ידיעה . כפי שציין ג'נקיס , הסמכות אינה תכונה של בעל הסמכות - כדרך ששער שחור , למשל , היא תכונה של אדם מסוים - הסמכות היא יחס מסוים של יחידים או קבוצה כלפי מישהו . יחס זה הוא ההכרה בסמכותו של בעל הסמכות , והוא אף הבסיס לסמכותו . מן העובדה , שסמכות היא בראש ובראשונה יחס , נובע שהסמכות אינה מבוססת על הכוח שהיא מייצגת . הסמכות מובנת ונובעת מהקשרים שונים , חברתי , מוסרי , יחס אישי , או כל הקשר תרבותי רחב המבסס את עדיפותו של בעל הסמכות . דהיינו , לא ניתן לבסס את הסמכות על עצמה והיא מותנית בהקשר כלשהו שמחוץ לה . ג'נקיס טוען שכל סמכות - הכרתית וציווית כאחת - אינה מבוססת על עצם הכוח שיש לבעל הסמכות ואין היא נובעת ממערכת משפטית , אלא מהקשר חברתי קודם . גם אם ניתן לערער על הכללה זאת , ברור שבתח...
אל הספר