. 2 סובלנות , פלורליזם ו'אלו ואלו' לכאורה אמורה הגישה המוניסטית , המצדדת בקיומה של הכרעה הלכתית תקפה אחת , לשקף לכל היותר עמדה סובלנית כלפי המחלוקת . שהרי , כמו העמדה הסובלנית גם היא מניחה שהאמת איתה . יתרה מזאת , בפרק א ( ב , ( 1 הועלתה הטענה שערכה של הדעה הדחויה הוא מכשירני בלבד : 'אין האור ניכר אלא מתוך החושך . ' שיקול זה הוא לכאורה שיקול סובלני טיפוסי . ואולם אם נשוב ונעיין בניתוח המשמעות המיוחסת למכתם זה , נגלה שאין הוא משקף עמדה סובלנית כלל ועיקר . שכן , חכמי ישראל טענו שהשיח ההלכתי עצמו הוא האמצעי לחשיפת האמת . כלומר , הדעה הדחויה נדחית תוך כדי השיח ההלכתי ' . החושך' אינו בהכרח נתון מראש . הוא נעשה לכזה באמצעות השיח ההלכתי . לעומת זאת , הסובלן הטיפוסי יודע כבר את האמת , אך הוא מוכן לייחס לטעות ערך מכשירני , פדגוגי או הכרתי בלבד . מבחינה זאת מעניינת במיוחד המחלוקת שבין ר' מנחם המאירי לר' שמואל די אוזידא , שבה עסקנו בהרחבה בפרק ג ( סעיף א . ( המאירי משרטט את המחלוקת כתהליך פרוגרסיבי מתמיד , שבו הדעה החולקת על הדעה הראשונה חושפת טוב יותר את האמת . בניגוד לכך , טוען ר' שמואל שהשיח ה...
אל הספר