ד . משמעותו של החידוש ההלכתי כפי שראינו בפרק זה , משמעותו של החידוש כערך הלכתי מבטא שתי מגמות שונות : לפי מגמה אחת החידוש הוא תוצאה של תהליכי ההתאמה שבין ההלכה לבין המציאות . מציאות שונה מחייבת הכרעה הלכתית שונה . הדינמיות של ההלכה מקורה אפוא , בפתיחותה של ההלכה למציאות , וביכולתה לפתח הכרעות הלכתיות העונות למציאות ותואמות אותה . לא נובע מכך שהמצדד בעמדה זאת מתחייב לטענה שההלכה כפופה למציאות או מוכתבת על ידה . טענת המצדד בגישה זו היא אחרת : ההלכה היא מערכת נורמטיבית יצירתית שבכוחה לתת מענה למציאות משתנה , אבל אופיו של מענה זה אינו בהכרח מוכתב על ידי המציאות . תפיסה זאת מייחסת לחידוש ערך תכליתי - החידוש הוא מנגנון התיאום בין ההלכה לבין המציאות . באחת , תכליתו של החידוש נקבעת על ידי צרכי המערכת ההלכתית עצמה . בניגוד לכך המגמה השנייה לא רואה את ערכו של החידוש ההלכתי בערך התכליתי התוך הלכתי . לדעתה ערכו של החידוש ההלכתי מעוגן באופיו ובטבעו של האדם ; שהוא יצור אנושי שהאחידות ממנו והלאה ; בני אדם שונים זה מזה , ואפילו האדם עצמו משתנה מעת לעת . החידוש ההלכתי מבטא , אפוא , את האונטולוגיה האנוש...
אל הספר