א . עמדתר ' יום סוב מילהויזן ביטוי ראשוני למגמה זו מצוי אצל יום טוב ליפמן מילהויזן . הוא מעלה את השאלות הקלאסיות ביחס לדברי התלמוד : והנה הדבר קשה להבין ב"ש מטהרין וב"ה מטמאין , איככה איפשר לקיים שניהם שיהיו דברי אלוקים חיים , ואיך קיבל משה רבנו עליו השלום מאת הגבורה שניהם ל אם קיבל טהור לא קיבל טמא , ואי קיבל טמא לא קביל טהור ? ואי רצה לומר שדברי שניהם נכונים , כלומר שכל אחד מראה פנים לדבריו , אבל 2 ב"ה כיוונו כמו שקיבל מרע"ה מאת הגבורה , איך אמר 'רועה אחד נתנם וכו ? ' בעקבות שאלות אלו ואחרות מציע המחבר את פירושו , שיש בו שילוב של כמה מגמות שבהן עסקנו בפרקים אחרים . תפיסתו הבסיסית על אודות תוכנה של ההתגלות מאפשרת לו להסיק מסקנה ביחס לאופייה של הפעילות ההלכתית : על כן נראה שהשם יתברך נתן התורה ושלוש עשרה מידות לדרוש בהם התורה , כל חכם וחכם לפי השגת דעתו ובלבד שיעסוק ויעיין בכל כוחו בלי התרשלות ( עמ' . ( 177 לפי ר' יום טוב , האל נתן תורה שאיננה חתומה , ובצד הוראותיה הברורות נמסר לעם ישראל המנגנון המאפשר את 'דרישת התורה' - י"ג מידות . מידות אלו מאפשרות לחכמי ההלכה להסיק מסקנות הלכתיות למ...
אל הספר