פרק ז / אחדות הניגודים האנושית , וזו כפותה לחוקי הסתירה . לפיכך ההכרה האנושית אינה יכולה להתנסות באחדות הניגודים . האחדות במקור , אין פירושה שבהכרה האלוהית אין היפוכים ; אדרבה איכותה המיוחדת של ההכרה האלוהית מתבטאת בכך שהיא מסוגלת לשאת בתוכה את הניגודים . אחדות בעולם האלוהי אינה סילוק הניגודים , אלא היכולת שלהם להתקיים זה בצד זה . זו , אפוא , אחדות של ניגודים . במלים אחרות , אחדות אין פירושה אחידות ומונוטוניות . ביטויה הוא , אפוא , דיאלקטי . לדעת ר' צדוק , אחדות הניגודים האלוהית אינה אופיינית רק לתחום הנורמטיבי , היא משקפת את מבנה המציאות כולה . המציאות על שלל גילוייה מורכבת מהפכים המאוחדים בעולם האלוהי . הטעם לקביעה זו הוא אונטולוגי.- אם האל האחדותי הוא הסיבה היחידה של כל הניגודים שבעולם , יוצא וכמקור האלוהי הניגודים מאוחדים . בניגוד למציאות האלוהית , ההכרה האנושית איננה יכולה לשאת את אחדות הניגודים ולפיכך מתקבלות בעולם האנושי פירוד ומחלוקות בין עמדות . מה שהוא אחדותי ביסודו נראה באפשרויות סותרות . לפי ר' צדוק , המחלוקת כביטוי של ניגוד , שבו עמדה אחת דוחה את זולתה , משקפת את אופייה ומ...
אל הספר