פרק ו / 'והלכה כבית הלל'

פרק ו / והלכה כבית הלל' העמדה הפלורליסטית עומדת בפני השאלה : מפני מה נקבעה ההלכה כבית הלל ? התוצאה ההגיונית המתחייבת מהעמדה הפלורליסטית , המכירה בערך הזהה של האפשרויות המנוגדות , היא התנגדות להכרעה אחת מחייבת , הגוברת ומבטלת את שאר האפשרויות . ברור אפוא , שגישה זו עומדת בפני הצורך לנמק את ההכרעה כבית הלל . חכמי ישראל שניתחו את דברי התלמוד בעירובין , הוטרדו מהשאלה הבאה : לכאורה , הטעם לקביעת ההלכה כבית הלל מצוי במקור התלמודי המניח את האפשרות שהם היו הרוב , ' והכלל הוא 'אחרי רבים להטות' . גם עמדה פלורליסטית מכירה בכך , שההלכה כמערכת משפטית חייבת , משיקולים מעשיים , לקבוע נורמה אחידה . הכלל הפורמלי - 'אחרי רבים להטות' - מבטא יפה צורך זה . אין הוא קובע עדיפות ערכית של אחת העמדות , שהרי ההכרעה נעשית על ידי מבחן מספרי ולא על ידי ניתוח העדיפות של אחת העמדות . הכרעת הרוב משקפת , אפוא , לא יותר מאשר צרכים מעשיים של המערכת ההלכתית . אולם אם הנימוק להכרעה כבית הלל מתבסס על השיקול הכללי של סמכות הרוב , לשם מה יש צורך בבת קול , והלא סמכות הרוב מעוגנת בתורה עצמה ? צריך לזכור כי התלמוד בעירובין אינו...  אל הספר