ג . התוקף של ההכרעות ההלכתיות ועמדת המיעוט אם מניחים את ההנחה המוניסטית , שלפיה רק הכרעה הלכתית אחת נכונה , הרי שלפחות באופן עקרוני כל הכרעה הלכתית מועמדת להיות בעלת תוקף מוחלט . לאמור , אם ההכרעה אכן נכונה , הרי שבכל מצב עניינים דומה היא תהיה אמיתית . ואולם אם ההכרעה של חכמים אינה אלא אחת האפשרויות בלבד , וגם הדעה הדחויה , במידה והיא מבוססת כראוי , אינה בטלה כשקרית , ייתכן שבמצב עניינים אחר יחליטו חכמים שדווקא הדעה הדחויה תתקבל . יוצא , שכל הכרעה הלכתית של חכמים הינה הוראה לשעתה בלבד , ואין היא הופכת להיות הוראה מוחלטת . ביטויים להבחנה בין הכרעת ההלכה למעשה לבין ההכרה בתקפותן של אפשרויות אחרות , שבמצב אחר חכמים יאמצו אותן , מצויה בכמה מקורות . המשנה במסכת עדויות קובעת -.ולמה מזכירין דברי היחיד בין המרובין הואיל ואין הלכה אלא כדברי המרובין ? שאם יראה בית דין את דברי היחיד ויסמוך עליו . ר' שמשון משאנץ , המאמץ את המודל הריאליסטי , מסביר את המשנה כך : כגון האמוראים שפסקו הלכות וכשרואים טעם היחיד יכולין לפסוק כמותו . שאם נשתקעו דבריו לא היו האמוראים יכולין לחלוק בהדיא עם התנאים שהיו גדולים...
אל הספר