ג . המודל הסמכותי לסי מודל זה , העמדות ההלכתיות של חכמי ההלכה אינן משקפות אפשרויות בעלות מעמד עצמאי , ואף לא אפשרויות המשקפות את ה'אורגנוך האנושי כחושף ההתגלות . העמדות של חכמי ההלכה , כמו גם ההכרעות ההלכתיות , הן יצירה אנושית . ההלכה נשענת אמנם על התורה כמקור הסמכות המאפשר לחכמים את פעילותם , ואולם פעילות זאת אינה חושפת את דברו של האל . לפיכך אפשר שיתקיים ניגוד בין האמת ההלכתית מנקודת מבטו של האל לבין ההכרעה ההלכתית של חכמים . במלים אחרות , ההלכה על מגוון אפשרויותיה משקפת את רצתו של האל שהסמיך את החכמים לעצב ולקבוע את ההלכה , אך פעילות מוסמכת זאת אינה חושפת את דברר . ביטוי ברור לעמדה זו תוך מודעות לאפשרות הניגוד שבין דבר האל לבין הפעילות ההלכתית מוצאים אנו אצל הרב משה פינשטיין הכותב : הנכון לעניות דעתי בזה שהיו רשאין ומחויבין חכמי דורות האחרונים להורות אף שלא היו נחשבין 'הגיע להוראה' בדורות חכמי הגמרא , שיש ודאי לחוש אולי לא כיוונו אמיתות הדין כפי שהוא האמת כלפי שמיא . אבל האמת להוראה כבר נאמר : 'לא בשמיים היא . ' אלא כפי שנראה להחכם אחרי שעיין כראוי לברר ההלכה בש"ס ובפוסקים כפי כוחו ...
אל הספר