. 1 אין האור ניכר אלא מתוך החשך כבר בדיון בשאלה הראשונה הזכרתי את התפיסה המניחה שההכרעה ההלכתית הנכונה מושגת תוך תהליך של דיון במכלול הדעות האפשריות . דיון זה מבטיח שההכרעה ההלכתית תהיה מבוססת בצורה מלאה , וביסוס זה מבטיח את ההתאמה שבין ההכרעה ההלכתית לבין דבר האל . הערך של הדעה הדחויה הוא בכך , שדרכה מתבררת האמת . לדעה הדחויה יש אפוא תפקיד הכרתי . הגישה המשלבת בין עמדה מוניסטית לבין הצורך בהתדיינות עם הדעות ההפוכות מופיעה רבות בספרותנו , וברצוני להציג כמה מקורות אופייניים . התלמוד במסכת חגיגה ( ג ב ) אומר : ' בעלי אסופות' - אלו תלמידי חכמים שיושבים אסופות אסופות , הללו מטמאין והללו מטהרין , הללו אוסרין והללו מתירין , הללו פוסלין והללו מכשירין , שמא יאמר אדם : 'היאך אני למד תורה מעתה ? ' תלמוד לומר : כולם מרועה אחד , אל אחד נתנן , פרנס אחד אמרן . מקור תלמודי זה אינו מתלכד , לכאורה עם העמדה המוניסטית , שהרי טוען הוא שמכלול הדעות הסותרות מקורן 'מרועה אחד ; ' האל הוא זה שקבע דבר והיפוכו . ואולם בספר 'מהררי נמרים' מצוטט מאמר זה כחלק מהביסוס של העמדה המוניסטית . וכך מתפרש המאמר התלמודי : ' ...
אל הספר