סיכום סקרנו בפרק זה את מפותיה של ירושלים בתקופה שאורכה למעלה משלוש מאות שנה . ניסינו להראות בסקירה זו שמפות העיר בימי הביניים אינן מתכוונות לתעד מציאות גיאוגראפית אובייקטיבית מסוימת , כי אם להעביר למעיין בהן את השקפת עולמו ואת תפיסותיו ואמונותיו של המחבר י לפיכך , הן מהוות מקור היסטורי רב ערך להכרת תפיסתה של ירושלים בעיני מחברי המפות בכל תקופה ותקופה . בתחילה מוצפת אירופה במפות של ירושלים הצלבנית המנצחת,- בעקבות כיבושה של ירושלים על ידי האיובים באים אלם ושתיקה נבוכה ? ובמאה הי"ד נרקמות תוכניות לכיבושה מחדש . לבסוף , במאה הט"ו , חוזרת ירושלים במפותיה להיות עיר מוסלמית בעליל , שחשיבותה הבלעדית בעברה , באתריה ובמסורותיה . מפותיה של ירושלים משקפות גם את השינויים שחלו באותה תקופה בקרטוגראפיה באירופה . המפות העגולות שואבות את השראתן מצורת המיפוי המקובלת כיותר באירופה בימי הביניים , הלא היא מפת _ה ס ז ; מפתו של מרינו סנודו מבשרת את תחילת המיפוי הריאליסטי המדויק ; לעומתה מייצגת מפת כורכרד אותה אסכולה שתמשיך גם במאות הבאות לצייר את ירושלים על פי הדמיון , בהסתמך על הכתובים , ומכלי להתייחס למציא...
אל הספר