פרק אחד־עשר אמנות צלבנית בירושלים

פרק אחד עשר אמנות צלבנית בירושלים _ביאנלןה ויי _יוי לןוחנל האמנות הצלבנית של ירושלים מהווה מדגם מייצג של האמנות בממלכת ירושלים כולה , הן במיגוון הסגנונות שהיא מציגה והן בשלל הבעיות שהיא מעלה במחקר . ייחודה , טיבה ומהותה של האמנות הצלבנית הם תולדה של מזיגה מיוחדת במינה של השפעות משלוש מסורות שונות : ( א _< האמנות הרומנסקית , המערבית , כפי שרווחה בארצות מוצאם של הצלבנים במאה הי"ב ; ( ב ) האמנות הביזאנטית , היא אמנות האימפריה הנוצרית המזרחית . הקיסר הביזאנטי היה אחראי למקומות הקדושים לנצרות בארץ הקודש לפני שנכבשו על ידי הצלבנים , והוא המשיך להיות מעורב בשיקומם גם אחרי ייסודה של המדינה הצלבנית הלטינית '; ( ג ) האמנות המקומית הקשורה במקומות הקדושים , כלומר , אמנות נוצרית קדומה מלפני המאה הד ואמנות מוסלמית מלאחריה . אמנם קשה להוכיח רצף בעשייה האמנותית הנוצרית בארץ ישראל בשנות השלטון המוסלמי , הואיל ולא שרדו כמעט יצירות מן המאות שקדמו לבואם של הצלבנים . אף על פי כן , ההמשכיות הובטחה בעיקר על ידי רציפות קיומם של המקומות הקדושים , והודות למאמציהם הבלתי פוסקים של הנוצרים לשמור על המסורת האמנותית...  אל הספר