ה . 'השער לירושלים של מעלה . ' מקומה של ירושלים בתוכנית הישועה של המאמין הנוצרי מטה , ' נקבעה בתודעת בני התקופה כעיר עכשווית , עיר המקרא ו'הברית החדשה' כאחת ומתוך כך בבואה ל'ירושלים של מעלה . ' לפיכך נתפסה כעין שער בדרכו של המאמין לעיר השמימית , לישועתו . כבר במאות הראשונות לנצרות נחשבה העלייה לרגל לירושלים בחוגים מסוימים לאמצעי המקרב את המאמין ליעדו המרכזי , הוא ישועת נשמתו . " משנולד רעיון מסע הצלב הפכה אף ההשתתפות בו כיבוש ירושלים וכינון שלטון נוצרי בה חיזקו את זיקת הנצרות לעיר . קללתו של ישו 'ולא תישאר כאן אבן על אבן אשר לא תיהרס' ( מתי כד ; 2- 1 לוקאס יט ( 44-42 נשכחה כביכול ו הוא הדין בדימויה של ירושלים כ'עיר רוצחת נביאיה וסוקלת אותם באבנים' ( מתי כג . ( 37 העיר הארצית , 'ירושלים של לאמצעי מקובל להשגת יעד זה , בצד העלייה לרגל . מסע הצלב נתפס כסוג של עלייה לרגל , עלייה לרגל מזוינת . '" רעיון מסע צלב , שנתקשר בתחילתו באופן בלעדי כמעט בירושלים ובמקומות הקדושים של הארץ שהפכה במהלך המאה ל'ארץ הקודש '" ? ' , ' הורחב אומנם כבר במחצית הראשונה של המאה הי"ב עד שהקיף יעדים ומטרות נוספים , ...
אל הספר