גורל יהודי ירושלים עם הכיבוש הצלבני הפרק הצלבני בתולדות היישוב היהודי בירושלים נפתח משהחל מצור העיר על ידי מחנות מסע הצלב הראשון , שהתגייסו לקריאתו של האפיפיור אורבאן השני בוועידת הכנסייה בקלרמון בנובמבר ' . 1095 ביום 7 ביוני 1099 החל המצור . בנוסף על חיל המצב גויסו , כתמיד כמקרה של מצור , תושבי העיר להגנת עירם . לעובדה שחיל המצב ומפקדו היו שיעים , ואילו רוב תושבי ירושלים היו סונים , לא נודעה כל משמעות . ברור היה שאם תיכבש העיר יערכו הכובשים שוד וטבח בכלל אוכלוסייתה . האוכלוסייה גויסה , אפוא , להגנת העיר , ובין המגינים נמצאו גם היהודים תושבי העיר . רצה הגורל ששכונת היהודים נמצאה בשטח שבין שער שכם ' ) שער סטפאך מאוחר יותר , בפי הצלבנים ) ובין שער יהושפט ( האריות . ( שטח זה , שהצלבנים שימרו את שמו בתור 'השכונה היהודית' ( להלן , ( היה שטח של רחובות קטנים ומתפתלים בין שני הרחובות הראשיים שתחמו את השטח , רחוב הקארדו ( cardo ) הביזאנטי , שחצה את העיר משער שכם לשער ציון , ובאמצעו הבאזארים המקומרים של העיר , והרחוב שהוביל משער יהושפט עד הצטלבותו עם הקארדו , הוא הרחוב שמאוחר יותר תתואר בו ההתחל...
אל הספר