הנוצרים המזרחיים בימי ממלכת הפראנקים הראשונה

הנוצרים המזרחיים בימי ממלכת הפראנקים הראשונה בסוף שנת , 1099 עם הכיבוש הצלבני , הוכרז גוטפריד מבויון כמגן עיר הקודש ומונה לעיר פטריארך לטיני , כהכרזה רשמית על ייסודו של שלטון נוצרי בעיר . נתיניהם הישירים של השליטים הפראנקים לא היו אלא פראנקים , שכן רוב היהודים והמוסלמים נהרגו בעת הכיבוש ונותר רק קומץ של נוצרים מקומיים , אשר נמלטו אל תוך האנסטאסיס = ) כנסיית התחייה ) למצוא מחסה . הטריטוריה שמסביב עברה חיש מהר לידי השלטון הצלבני , ויורשו של גוטפריד , באלדוין הראשון , החל באכלוסה מחדש של בירתו . מאחר שנאסר על יהודים ומוסלמים להתגורר בתוך חומות העיר , דיברו על לבם של הנוצרים המקומיים להתיישב בה . אך ההיענות היתה מעטה . ידוע לנו כי בשנת 1115 פנה המלך באלדוין , שנלחם אז במואב מזרחה מן הירדן , בקריאה אל הנוצרים החיים שם תחת שלטון מוסלמי לבוא ולהתיישב בירושלים , ואף ניסה לפתותם באמצעות הנחות במס ותמריצי מסחר . בשנת 1160 ישבו בעיר לכל היותר 30 , 000 תושבים , מהם שלושה רבעים נוצרים שאינם פראנקים . מרביתם של מהגרים חדשים אלה היו נוצרים מזרחיים ( שכונו בפי הפראנקים 'סורים , ( ' בעיקר יעקוביטים , ו...  אל הספר