פרק שלישי גי או אתנוגראפיה של ירושלים הצלבנית * יהושע פראוור פעולות הכיבוש של הצלבנים נמשכו עשר שנים ומעלה , ועדיין לא נכבשו כל תחומי הממלכה וגבולותיה ו אלה לא עוצבו אלא כעבור שנות דור ( כיבוש העיר צור בשנת 1124 וכיבושה של אשקלון רק בשנת . ( 1153 בכל זאת היתה קיימת שותפות גורל של כל ערי ארץ ישראל הנכבשות . בכולן נטבחה האוכלוסייה המקומית כולה . גם תושבי הערים שנכבשו מאוחר יותר , לאחר שוך הקנאות הדתית ( גם אלה שנכנעו על פי חוזה כניעה , ( נדדו מתוכן , אף על פי שלא גורשו באופן רשמי , מפחד הכובשים והשליטים הנוצריים שלעתיד . אם היו יוצאים מן הכלל , היו אלה מקצת ערי פנים הארץ , שברובן לא היו מבוצרות וממילא עברו לידי הצלבנים ללא קרבות . אולם ירושלים שתתה את כוס התרעלה עד תומה , ושמונים ושמונה שנות השלטון הצלבני בעיר התחילו מ'לוח חלק , ' לאחר שכל אוכלוסייתה הקודמת נעקרה ממנה . דמותה של ירושלים הצלבנית עוצבה על ידי שני גורמי יסוד , שבמשך הזמן הצטרפו אליהם גורמים נוספים , פרי התפתחותן של המדינה ושל החברה הצלבנית . גורמים אלה היו מנוגדים זה לזה ניגוד קוטבי , בחינת דבר והיפוכו . מחד גיסא פעלו כוחות...
אל הספר