התקופה האיובית

התקופה האיובית תקופת השלטון האיובי בירושלים משתרעת על פני פרק זמן קצר , ( 1250-1187 ) ואף על פי כן מתברר והולך כי תקופה זו תרמה תרומה גדולה לקביעת דמותה הפיסית של העיר עד ימינו ' . העיר האיובית עומדת בסימנם של שלושה שליטים גדולים י צלאח אלדין , אחיו אלמלך אלעאדל , ואלמלך אלמעטם עיסא , בנו של אלמלך אלעאדל . עם תום השלטון הצלבני ותחילת שלטונו של צלאח אלדין הוחל בשיקום פני העיר . ביצוריה חוזקו , מבני דת נוצריים הוחרמו לטובת המימסד המוסלמי , וירושלים החלה לשנות את פניה . הן מחיבורי הסופרים בני התקופה , הן מספרות עולי הרגל , ובעיקר מן הכתובות הרבות שנמצאו בעיר , אנו למדים על פעילות הבנייה בעיר בתקופה זו . ירושלים נפלה לידי צלאח אלדין ב 6 באוקטובר , 1187 לאחר מצור של כשבועיים . מספר מבנים שינו זהותם . עם הכיבוש הפכה כנסיית אנה הקדושה הצלבנית לאלמךךסה אלצלאחיה , על שמו של צלאח אלדין , שהעניק את השימוש בה לחסידי שיטת ההלכה השאפעית , כפי שמעידה הכתובת משנת 1192 שעל פתח הכנסייה . למדרסה זו אף נוספו כנכסי דלא ניידי השווקים שנבנו למענה כתקופה הצלבנית . מ > תסטה , מס ' 150 Roziere , No . 167 = B...  אל הספר