הזהות השאולה: תגובות ניאו-פגניות על המקורות היהודיים של הנצרות

הזהות השאולה : תגובות ניאו-פגניות על המקורות היהודיים של הנצרות " זהות , " מונח הנפוץ כל כך 1 אצלנו כיום , הוא ביטוי חדשני למדי , בפרט במשמעותו הסוציולוגית והפסיכולוגית . המושג הזה משמש אותנו יותר ויותר בעקבות שתי תופעות שלובות , האחת עוסקת ב"פולחן הפרט , " והאחרת - בעליית 2 כוחן של קבוצות שוליים בעלות "זהות משותפת , " אתנית , תרבותית , או מגדרית . החיפוש אחר זהות משותפת מוליך אל חוויות מן העבר ואל הזיכרון הקיבוצי . יש שהוא מביא גם לידי מה שמקובל לכנות "המצאה של מסורת . " כל זה החל מתעורר כנראה בשנות השישים ( ה"סיקסטיס ( " של המאה העשרים . במשך עשרים שנה בערך הייתה הצלחה רבה לזיקה שבין זהות והיסטוריה , במיוחד בזכותו של אריק אריקסון , אבי הפסיכו היסטוריה . כאשר תאר אריקסון את תולדות הנצרות , למשל , הוא התייחס ל"שינוי גמור בתודעת הזהות , " שחל , לדעתו , עם "הקיטוב שבין האימפריה היוונית רומית לבין הממלכה הנוצרית . " שינוי של זהות אפשר להחיל את דברי אריקסון בדבר "שינוי הזהות" על כל מי שנטבלו לנצרות בעולם העתיק . המרת הדת באה לעתים בעקבות שינוי פנימי באישיות , ועל כל פנים יש בה כדי לגרום ל...  אל הספר
ספרית פועלים