הניצוץ ההודי - על השיבה מהודו

הניצוץ ההודי על השיבה מהודו יש וסופר זוכר היטב את הרגע שבו נולדה ברוחו התוכנית ליצירה חדשה . או בנוסח יותר פיוטי - נטמן הזרע הראשון של היצירה ברחם נפשו . אני זוכר שאת מר מאני הגיתי לראשונה ביום חורפי בהיר , בדצמבר , 1982 כאשר הובלנו את אבי למקום קבורתו במקום שהכין לו - בבית קברות ספרדי ישן ומוזנח במורדות הר הזיתים , באחד המקומות המופלאים ביותר בירושלים . שם , בין המצבות השבורות של ספרדים ישנים שנקברו במאה התשע עשרה , נולד במוחי הרעיון של מר מאני . ואני גם זוכר בבהירות רבה איך נולד הרעיון לכתוב את ה ^ יבה מהודו . ביום שבת אחד בשנת 1991 נסענו , אשתי ואני , לבקר זוג ידידים יקרים שהגיעו לארץ משטוקהולם , שניים מחשובי חוקרי הסרטן בימינו . הם התאכסנו בביתם הכפרי של זוג ידידים אחר , שני רופאים העוסקים במחלת האיידס . עוד אנו סועדים את ליבנו בארוחת בוקר מאוחרת בגינתם היפה של בעלי הבית , יצא מן הבית בנם , בחור צעיר רזה מאד , מיוסר , שחלבוני עיניו הצהובים כל כך העידו שהוא חולה בצהבת קשה . מסתבר שמשפחת הרופאים הישראלים היא חובבת של הודו . בנם הבכור , רופא אף הוא , שוטט בהודו חודשים רבים , ובעקבותיו...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד