המשפחה כדימוי פוליטי וחברתי בספרות מאז ומתמיד נטתה הספרות והרומאן במיוחד להשתמש בתיאור מערכת היחסים המשפחתיים כדימוי , כסמל ולפעמים אפילו כאלגוריה המייצגים יחסים ותהליכים כלליים ורחבים יותר בתוך החברה . המשפחה כמיקרו קוסמוס ייצגה לא רק את עצמה אלא גם את החברה ולפעמים אפילו את האנושות כולה . המשפחה שימשה תמיד אמצעי אידיאלי ליצור את המזיגה המבוקשת בין החד פעמי לבין הכללי . מצד אחד כל משפחה ודינמיקה היחסים בתוכה היא יחידה ומיוחדת , ולכן היא יכולה לממש היטב את הייחוד האנושי והחד פעמי של היחיד , מצד שני , זיקותיה העמוקות של המשפחה , הן לחברה והן להיסטוריה מאפשרות לה לייצג משהו שהוא גדול ממנה . ההיסטוריה והמורשת נוכחות במשפחה בצורה הרבה יותר חזקה מאשר ביחיד . במשפחה אפשר לראות תמונה מעמדית . המשפחה מגוונת מבחינת קשריה עם מגזרים ומקצועות שונים בחברה . כך יכלה המשפחה לשמש דימוי יעיל ביותר לעיסוקו של כותב הרומאן בשאלות חברתיות ופוליטיות , בלי שיאבד את דרכו בהכללות מופשטות ובסמליות ערטילאית שהיו נוטלות מטעמה המיוחד של החד פעמיות האנושית שהיא נשמת אפה של הספרות . נציין רק כמה מן האפשרויות שהמשפחה...
אל הספר