הגדרות ובחנים

באילו יישובים נתקיימו הדרשות . מסתבר שחלקן נערכו בטבריה , במיוחד במקרים בהם שלושת תלמידי ר' יוחנן ( מעשה ( 13 או ר' יהודה בן פזי ( מעשה ( 15 הם הדמויות המרכזיות . בכמה מקרים נמסר על תגובתם של השומעים לדברים שנאמרו . יש והציבור זועזע מעצמת ההטפה הטחה בדרשה והגיב בבכי : '" תקנתם קברים לעצמכם' - געו כל העם בבכיה" ( מעשים . ( 48 , 15 שיתוף פעולה עם רצונו של הדרשן נמצא גם במילוי הוראותיו ( מעשה . ( 25 לעתים הדרשן עצמו הותקף ונהפך למוקד הביקורת : "רמו ליה סודרא בצואריה ומצערו ליה" ( מעשה , 41 תרגום : הטילו סודר בצוארו וציערו אותו , ( או שהובעה מחאה לדבריו : "קמון ואזלון לון" ( מעשה , 13 תרגום : קמו והלכו להם . ( הגדרות ובחנים כמה שיקולים משפיעים על הגדרת קבוצה זו של דרשות התענית . יש להבחין בין מסורת המציגה דרשה שנדרשה בפני קהל מסוים , לבין מסורת המביאה מאמר דרשני עצמאי שאינו קשור למעמד הדרשה בציבור . כמו כן , יש להיווכח שמדובר בדרשה של תענית ציבור . בחלק מן המקרים נאמר בצורה מפורשת שחכם פלוני אמר את מה שאמר בפני קהל כחלק מסדר תענית ציבור . צמד ביטויים המצביע על כך הוא "ר' פלוני כד הוה 10 נפ...  אל הספר