פרק שישי / דרשות החכמים בתעניות ציבור הדרשה בציבור ' , מקומה בסדרי בית הכנסת , ומשמעותה בחיי היהודימ בימי בית שני ולאחר החורבן , תוארו בהרחבה בספרות המחקר . הועמד על קשיי ההבחנה בין הדרשה כפי שנדרשה 2 בקהל לבין הצורה בה נמסרה ונשתמרה במסורותיהם של חז"ל . דרשות התענית הן פרק בפני עצמו בתולדות הדרשה בציבור בתקופת התלמוד . הרי לנו מעמד בו הדרשה תפשה חלק נכבד , הנסיבות מתוארות בפירוט יחסי , ונמסרו דרשות שיוחסו למסגרת זו . דרשה זו בסדר התענית מילאה תפקיד מכריע בעיצוב המעמד . למרות זאת דרשות התענית לא אופיינו כשלעצמן ולא נבחנה תרומתן לתמונה כוללת בעשרה מעשים העוסקים בתענית הציבור נמסרו דברים שנאמרו על ידי חכמים כחלק מסדר התענית או כתגובה אליו . מלבד שתי דרשות המיוחסות לתנאים ר' אליעזר ור' עקיבא ( מעשים ( 48 , 18 שאר הדרשות מושמות בפי אמוראי ארץ ישראל ופרושות על פני כל חמשת דורותיהם : ר' חנינה בר חמא מציפורי בן דורו הצעיר של ר' יהודה הנשיא ( מעשה ;( 17 ר' אלעזר בן פדת בן דורו של ר' יוחנן ( מעשה ;( 14 שלושת תלמידי ר' יוחנן : ר' אבא ר זבדא , ר' תנחום בר עילאי , ור' יאשיה ( מעשה ;( 13 בני הדור ה...
אל הספר