" אין תענית ציבור בבבל" בפרק ראשון נסקרו הפירושים שניתנו למימרא זו ( עמ' . ( 64-60 המושג " תענית ציבור" מגדיר מערכת הלכתית היכולה להיגזר על הציבור בעיתות משבר . על פי הפירוש שהוצע , כוונת הדברים היא שתענית חמורה זו עם חמישה איסורים הנמשכת מערב עד ערב , אינה קיימת בבבל ומחוץ לארץ ישראל בכלל . הסבר זה למימרא , ער לכך שהתלמוד הבבלי מביא מסורות המתארות תעניות ציבוריות שהתקיימו בבבל , בהן היו מעורבים גם שמואל ורב יהודה שבשמם נמסרת המימרא הנדונה . כלומר " , תעניות על הציבור" מצויות בבבל אך לאו דווקא "תענית ציבור" במובן ההלכתי המצומצם . בכל זאת יש לדון בטיב העדות המונחת לפנינו במימרא "אין תענית ציבור בבבל . " אכן משתקף פחת כלשהו במעמד תענית הציבור בבבל . איזו השפעה הייתה לדבריו אלו של שמואל ? כפי שנראה , דמותה של . 1 בהנחה שאין מדובר בגישה תיאורטית גרידא , אמירה כעין זו המונחת לפנינו פתוחה לאינטרפרטציה כפולה : האם היא משקפת מציאות , או מבקשת לעצב ולהשפיע עליה . ראה את הערתו המתודולוגית של פליישר , תפילה ומנהגי הפילה , עמ' : 16-15 "מן המסקנות המתודיות החשובות לדעת המחבר העולות מן העיון בתעודות...
אל הספר