סיכום במעשה תענית הציבור בדור יבנה פגשנו בחלק מן ההתלבטויות שאפיינו את ההתמודדות בעקבות חורבן הבית . האם וכיצד יש להמשיך סדרי פולחן שהתרחשו בימי הבית ושהתקיימו במקדש ? מתי יישמר הרצף למרות החורבן , ומתי חייבת המציאות לשקף שבר דתי מוםדי זה ? מסתבר שסדר התענית במקדש היה רב רושם והטביע את חותמו בתודעת הנוכחים . השאלות העולות סביב הנהגתם של ר' חלפתא ור' חנניה בן תרדיון נוגעות בהתלבטות הנזכרת . באיזו מידה על טקס זה להיות מזוהה באופן בלעדי עם המקדש ? האם המקום גורם והדברים יונקים את משמעותם , ושמא אף את כוחם , מהתרחשותם "בשער המזרח ובהר הבית" דווקא ? או לחילופין , האם יש מקום להעתיק לפחות חלק מסדרי מקדש למציאות חדשה ? שני החכמים הגליליים חלקו על קבוצה אחרת של חכמים בשאלות אלו , לפחות בכל הנוגע לסדרי התענית . על רקע דומה ניתן לראות את המחלוקת סביב הכרזת תענית ציבור במועדי מגילת תענית , במקור בו דנו בראש פרק זה . יש להניח שהעניין משיק לשאלת תקפותה של מגילת תענית לאחר החורבן . ר' אליעזר ור' יהושע מחד , והגורם שקבע תענית בחנוכה מאידך , נוקטים עמדות הפוכות בנוגע להשפעת חורבן הבית על תוקפה ההלכתי ...
אל הספר