"דברי כיבושין"

כ"ו או דברים פרק כ"ח . ייתכן שבשאלה זו חלוקים התלמודים , לירושלמי קוראים "ברכות וקללות שבמשנה תורה ; " ולבבלי , המשך המשנה הנזכרת ממגילה עוסקת "בקללות שבתורת כהנים . " " דברי כיבושיו" לאחר שעוצבה ה"תפאורה" לסדר תענית הציבור , עובר התיאור במשנה למרכיב הבא של המעמד , הוא הדרשה ( מ' תענית פ"ב מ"א : ( הזקן שבהן אומ' לפניהם דברי כיבושים , אחינו לא נאמר באנשי נינווה וירא אלהים את שקם ואת תעניתם אלא "וירא אלהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה" ( יונה ג , ( 10 ובקבלה מהוא אומ' "וקרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל ה' אלהיכם וגר" ( יואל ב . ( 13 למרות שעד עתה תיארה המשנה מעמד בו מתבלטים לצד הציבור הנשיא ואב בית הדין , האדם המיועד לומר את הדרשה אינו אחד מהם , אלא ה"זקן שבהן . " הבבלי מסמיך ברייתא למשנה זו ( ב' תענית טז ע"א : ( "אם יש זקן אומר זקן , ואם לאו אומר חכם , ואם לאו אומר אדם של צורה" - בהדרגתיות יורדת ( שאלת הבבלי שם מאולצת , שכן אין סיבה לחשוב שמדובר בזקן שאינו חכם . ( כלומר בעדיפות ראשונה יהיה אדם זקן בחכמה ובשנים , ואחריו חכם שאינו בא בימים , ולבסוף מגיעים ל"אדם של צורה" - אדם שמסיבה זו או אח...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד