מותר והיום אסור . " רמז לכך עולה מדרשות הכתובים שהובאו המשווים את זמן איסור המלאכה עם הזמן בו נאסף הקהל ( עצרת , אסיפת זקנים , אסיפת עם , כינופיא , ( איסור המלאכה בתענית ציבור מוצג כחמור מאותו איסור בתשעה באב . על תעניות ציבור אומרת המשנה "אסורין במלאכה , " ואילו לגבי תשעה באב העניין תלוי במנהג המקום אבל "מיסר לא אסר . " ברייתא אחת רואה בעניין זה את ההבדל בין תענית ציבור לתשעה באב : "אין בין תשעה באב לתענית ציבור אלא שזה אסור בעשית מלאכה וזה מותר בעשיית מלאכה במקום שנהגו" ( ב' פסחים נד ע"ב . ( גם האבל אסור "מלעשות מלאכה" ( ירו' מועד קטן פ"ג ה"ה פב ע"ד . ( הבבלי מנמק את איסור המלאכה של האבל על סמך הכתוב : '" והפכתי חגיכם לאבל' ( עמוס ח ( 10 מה חג אסור במלאכה אף אבל אסור במלאכה" ( ב' מועד קטן טו רע"ב . ( הסבר זה דומה בצורתו ובתוכנו לנימוקו של הבבלי לאיסור מלאכה בתענית ציבור . למרות הנמקות פורמאליות אלו , נדמה שאיסור המלאכה בתענית ציבור מצטרף לדוגמאות האחרות בהן האיסורים כוונו לאופיו של היום . זהו מועד בו ציבור השרוי בצרה , נוהג באופן הממחיש צרה זו , ונקהל בכדי לתת ביטוי קיבוצי למצוקתו וב...
אל הספר