מתכונות שונות של תענית הציבור

14 מגילת אסתר בימי הפורים ( מ' מגילה פ"א מ"א-ג , פ"ד מ"א . ( לגבי תעניות נאמר "יום שיני וחמשי הוחדו לתעניות ציבור" ( תוס' תענית פ"ב 15 ה"ד , עמ' , ( 330 כלומר שימים אלו - בהם השתתפות מירבית מובטחת - יוחדו לקיום תעניות הציבור . הנורמה של קיום ימי תענית ציבור בשני וחמישי בא לידי ביטוי בדברי ר' זירא ( זעורה ) שצוטטו לעיל . הן שאלת הירושלמי והן תשובתו של החכם לוקחים כמובן מאליו שימים אלו הם המיועדים לתעניות הציבור . גם אם הצרה הציבורית מתגלה מוקדם יותר , המסגרת הציבורית תחל רק כאשר ניתן יהיה לקיימה ברוב עם . מתכונות שונות של תענית הציבור " ראשונות " , " שניות " , " אחרונות" כאמור , בעיית עצירת הגשמים זוכה לתשומת לב מיוחדת ולתיאור נפרד בגלל שכיחותה . המשנה מפרטת הדרגתיות הולכת ומחמירה של תעניות על בצורת . בתיאור זה קיימים ארבעה שלבים . השלב הראשון עדיין אינו תענית ציבורית שכן נוטלים בו חלק "יחידים" בלבד . "הגיע שבעה עשר במרחשון ולא ירדו גשמים התחילו היחידים מתענין שלש תעניות" ( מ' 16 תענית פ"א מ"ד . ( שלושת השלבים האחרים הם תעניות שבית הדין גוזר על הציבור כולו . שלבים אלו הולכים ומחמירים בא...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד