אחרית דבר בפתח הספר ציינתי כי הרעיון לחפש בתלמודים סיפורים שעניינם נשים חזקות התעורר בי מתוך רצון לבדוק אם הנשים היהודיות בתקופת המשנה והתלמוד אכן היו מבודדות מהחברה ותלויות לחלוטין בגברים , כמו שנהוג לחשוב , ראם רווחה בחברה היהודית באותה תקופה אידיאולוגיה אנטי נשית . אף על פי שהרצון לחפש סיפורים על נשים חזקות לא נולד על רקע מדעי אובייקטיווי ( אם אכן קיים בכלל רקע כזה ) השתדלתי מאוד שבחירת המקורות שייכללו במחקר , כמו גם בדיקתם , תיעשינה באובייקטיוויות מלאה , על פי הדרכים המקובלות במחקר התלמוד . מצאתי מקורות רבים המעידים על השתתפות נשים כשוות בחיים הציבוריים בתקופה הנדונה . המספר הגדול של המקורות איפשר לי להגיע למסקנה שהיו נשים לא מעטות שזכו למעמד עצמאי ומכובד הן בחוגים של בעלי העסקים ובעלי הנכסים והן בחברת החכמים . כמו כן היו נשים שמומחיותן בתחומים מקצועיים שונים לא נפלה מזו של עמיתיהן הגברים , ואלה הכירו ביכולותיהן והחשיבו את ידיעותיהן . מהמקורות שהובאו בפרק הראשון , שעניינו נשים בחברה , ניתן להסיק כי העמדה ההלכתית המוצהרת , שצידדה בהפרדת המינים בחברה , לא נבעה מתוך ראיית הנשים כמקור ...
אל הספר