סביבתה החקלאית של צפת קירבה מחדש את יהודי העיר לעבודת האדמה . רוזאנס מוסר , שיש בין האשכנזים כאלה המבקרים בכפרי הסביבה כרי למכור ולקנות תבואה , והוא מוסיף " ; יש גם מעט מהאשכנזים אשר ימלאו את ירם לעבוד את האדמה . " יריעה זו מתאשרת מנתוני מפקד מונטיפיורי" משנת , 1866 שממנו נשתמר שאלון מפורט כתוב בכתב יד שכותרתו "לוח סדר עבודת האדמה בגבול עה"ק צפת . " בתשובות על שאלון זה נרשמו חמישה עשר שדות תבואה שעובדו על ירי יהודים , וכן חמישה פרדסים ושלושה כרמים שהיו ברשותם . כמו כן נרשם הבקר שבבעלותם , מספר הבארות לשימוש חקלאי , והציוד החקלאי שעמד לרשותם . מדובר כאן , כנראה , בנותרים משלושים וחמישה בתי האב היהודים שיצאו להתישבות חקלאית ( חמישה עשר מהם בסביבות פקיעין ) בעקבות ביקורו הקודם של מונטיפיורי בשנת ' . 1855 מכך מסתבר שחקלאות יהודית בסביבות צפת התקיימה שנים רבות לפני יסור המושבות הראשונות . גודל האוכלוסיה
אל הספר