. צפת ככפר — סוף המאה הי"ז אין אולי תקופה בהיסטוריה של צפת שבה היתה העיר עלובה ועזובה יותר מבתקופה זו . עתה אין היא עיר ואף לא עיירה , והמקורות מוסרים על כפר עלוב והרוס למחצה . מקורות אלה הם שוב תיאוריהם של נוסעים נוצרים . שנים מן הנוסעים מביאים תיאורים מפורטים וטובים . האחד הוא תיאורו של הסוחר הצרפתי רה ארביו ( d'Arvieux ) תושב צידון , שביקר בצפת בשנת , 1660 כשהוא מתלווה למושל עכו , והרי תיאורו : "זוהי כיום בירת הגליל ... אך לא עתיקותה ולא היותה בירה , הצילו אותה מירידה לדרגה של כפר . ואילולי רצונם של היהודים לבוא הנה כרי לסיים באן את ימיהם , לא היה נשאר ממנה כמעט דבר , וזאת כיון שהיא נכבשה פעמים בה רבות על ידי הנוצרים * ועל ידי התורכים , נהרסה מספר פעמים כה רב בשל קנאת הצר האחד או הצד האחר , עד כרי כך שאין היא אלא ערימת חורבות ... היא מאוכלסת על ידי מספר משפחות מאורים" ועל ירי מספר יהודים . זהו לגביהם סימן למסירותם המגיעה לעתים עד בדי טירוף לעזוב את מקום מושבם ולבוא כדי למות בעיר זו . הם מכבדים מאוד גם את ירושלים ואת חברון , אך אין ערים אלה יכולות להתחרות עם צפת וזאת בשל הסיבות האלה ...
אל הספר