סיכום המאה הי"ז ענייה בתיאורים ממקורות יהודיים ועל כן נעזרנו במידה מרבית במקורות הנוצריים , ? בלעדיהם לא ניתן היה לצייר תמונה רצופה של צפת במחצית הראשונה של המאה הי"ז . ואכן , אנו למרים , שהקהילה היהודית המשיכה להתקיים על אף כל הזעזועים שעברו עליה בזמן פאח'ר ארין ואחריו , אם כי לא באותו היקף כמו במאה הט"ז . אם נתיחס באמון למספרים שמביא רוגיה ( ואץ כל סיבה שלא להאמין לו במקרה זה , ( הרי שמספר היהודים בצפת בתקופה זו היה כשמונה מאות — כלומר , כשישית ממספרם במחצית המאה הט"ז . ואם נוסיף את ארבע מאות המוסלמים שהוא מזכיר , הרי שאוכלוסיית צפת מנתה אז כ 1200 נפש * . מספר זה קטן בהרבה ממספר תושבי ירושלים , וגם אוכלוסייתה של עזה עלתה , כנראה , בהרבה על זו של צפת , וכך הדבר גם לגבי שכם וחברון . כנראה היתה יציבות מסוימת בגדלן של יתר ארבע ערי ישראל , במאות הט"ז-י"ח , ורק בצפת אנו נתקלים בשינויים קיצוניים כל כך , כשהיא הופכת מן הגדולה שבערי ארץ ישראל במאה הט"ז , לקטנה שבהן במחצית הראשונה של המאה הי"ז , ובמחצית השניה של אותה מאה היא מצטמקת לגורל של כפר . לא רק העיר צפת נפגעה כה קשה במלחמות פאחיר אדץ...
אל הספר