פקיעין ( בוקיעה ) בפקיעין , יותר מבכל מק 1 ם אחר בגליל , נתרקמה האגדה על המשכיותו של הישוב היהודי הגלילי , מאז ימי בית שני וער עצם ימינו אנו . לכן מאכזב מאוד להיוכח , כי לראשונה מוזכר ישוב יהודי זה אצל משה באסולה בשנים 1521 ו 522 ו ' . כלומר , כל הסימנים מעידים על כך , שאין הישוב היהודי בפקיעין קורם למאה הט"ז , והראיה שאיננו מוזכר בספרי המסע היהודיים של סוף המאה הט"ו , או ב"כפתור ופרח , " או באחר החיבורים היהודיים של המאה הי"ג , או , לפחות , אצל בנימין מטודלה , היסודי מכולם , במאה הי"ב . במפקדי האוכלוסין שערבו התורכים במאה הט"ז , נזכרים יהודי פקיעין פעמים אחדות : בשנת 1525 / 6 י 33 ראשי בתי אב . בשנים 553 / 5 ו 54 — בתי אב ורוק אחד . בשנת 45 - 1555 / 6 ראשי בתי אב . בשנת 45 - 1572 / 3 ראשי בתי אב . בשנת 79 - 1596 / 7 ראשי בתי אב . משונה הוא היחס המספרי בהשואה לאוכלוסיה הלא יהודית , שבתחילה היתה קטנה מזו היהודית , אולם במחצית המאה הט"ז , גדלה פי שנים מן האוכלוסיה היהודית , ואילו בסוף המאה משתוה המספר , פחות או יותר . בניגוד לבל יתר המקומות , האוכלוסיה היהודית לא קטנה בסוף המאה , נהפוך...
אל הספר